ביהמ"ש דחה בקשה של אשה לחשיפת תכתובות דואר אלקטרוני של בעלה

1.         בפניי בקשת המבקשת להתיר גילוי מסמכים ספציפי כלפי המשיבה 1 אשר בו יפורטו תכתובות דואר אלקטרוני של המשיב 2 עם חברות ואנשים שונים כמפורט בסעיף 7 לבקשה.

            לטענת המבקשת, זכותה לקבל מסמכים אלו בכדי להוכיח את פעילותו העסקית הבינלאומית והארצית באמצעות תכתובת הדואר האלקטרוני, דבר אותו תתקשה להוכיח בלא המצאת המסמכים כמבוקש.

2.         לבקשה זו קדמה בקשה לצו גילוי מסמכים והסרת חיסיון, בש"א 4037/08, בה ניתן צו לגילוי מסמכים כלפי צדדים שלישיים שונים.

3.         בעקבות הצו הגישה המשיבה 1 בקשה לביטול ההחלטה ככל שהיא נוגעת אליה, בש"א 717/08.

4.         הבקשה התקבלה, לאחר שהוחלט ביום 17.4.08, כדלקמן:

"סבורה אני כי בחשיפה גורפת של תא הדואר של המשיב הפורמאלי [המשיב 2 בעניינו], יש משום פגיעה בלתי מדתית בכבודו של המשיב הפורמאלי ובזכותו לפרטיות.

על מנת לאזן בין חירויות יסוד הנ"ל של המשיב הפורמאלי לבין זכותה של המבקשת לגילוי מידע הנחוץ לה לצורך ניהול ההליכים התלויים ועומדים, אודות הנכסים מכל סוג שהוא הנמצאים בידי הצד שכנגד ו/או בשליטתו, מן הראוי.. כי הצו הנ"ל לא יחול על התא הדואר הפרטי של המשיב הפורמאלי אצל המבקשת.

אין באמור לעיל, כדי לשחרר את המשיב הפורמאלי מלהציג בפני בית המשפט ובפני הצד שכנגד את מלוא המידע והתיעוד הרלוונטיים אודות נכסיו מכל סוג שהוא, בהקשר של התביעות המונחות.

כמו כן, אין באמור לעיל, בכדי למנוע מהמשיבה מלפנות למשיב הפורמאלי בדרישה להצגת מסמך ספציפי כזה או אחר...".

5.         כעת, כאמור הוגשה בקשה שבכותרת, אשר כותרתה "גילוי מסמכים ספציפיים".

6.         המשיבים חוזרים על התנגדויותיהם.

המשיבים מאמצים את נימוקיי ההחלטה דנן בדבר דחיית הבקשה ולטענתם אין המדובר אלא בערעור על החלטה קודמת, במסווה של בקשה חדשה.

בנוסף, המשיבה 1, שבה ומדגישה כי המדובר בפגיעה חמורה ובלתי מידתית בספק תקשורת ובאדם שאת פרטיו מבקשים לחשוף, וכי יש להורות על מתן צו כאמור רק בנסיבות חמורות ויוצאות דופן במיוחד, ולא בתביעת גירושין או כל תביעה רגילה, דבר אשר עשוי לגרום לחיסרון כיסו של הספק ולחשיפתו לתביעות מטעם צדדים שלישיים.

כמו כן, טוענת כי למבקשת כלל אין צורך במסמכים המבוקשים, שכן רובם ככולם נמסרו לה ממילא בידי המחזיקים שהיה להם קשר עסקי ישיר עם המשיב 2, ואשר כנגדם הופנה צו לגילוי מסמכים. רובם המכריע של החברות והתאגידים המצוינים בסעיף 7 לבקשה שבכותרת, צורפו כ"מחזיקים" בבקשה הקודמת לצו גילוי מסמכים, בש"א 4037/07.

7.         בחנתי היטב את טענות הצדדים ומצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

8.         בקשת המבקשת דנן הוכרעה לגופה בבש"א 717/08, ובאופן ספציפי. אשר על כן לא היה מקום להגשת בקשה דנן שהינה בקשה נוספת, שאך כותרתה שונה.

            באם רצתה המבקשת, הייתה פתוחה בפנייה הדלת להגשת ערעור על ההחלטה. משלא עשתה כן, הפכה ההחלטה לחלוטה, ואין הליך של עיון חוזר בנושא זה.

9.         עם זאת, ובשל חשיבות הסוגיה, מצאתי לנכון לשוב ולחזור על החלטתי מיום 17.4.08 תוך הדגשה כי המדובר בהליך אזרחי בין בני זוג, אשר אינו מצדיק פגיעה בזכות לפרטיותו של אדם בתא הדואר האלקטרוני הפרטי והאישי .

כפי שנקבע בבש"א 4995/05 (שלום- י"ם) פלונית נגד בזק בינלאומי בע"מ (לא פורסם, 28.2.06) נוטה הפסיקה הישראלית לאפשר חופש מקסימאלי ברשת האינטרנט, תוך הטלת מגבלות מצומצמות בלבד, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהגבלות המצומצמות אשר הוטלו על ספקי האינטרנט.